<h1>אהל מועד שער סוכה ולולב דרך א'</h1>
<h2>דף ט.</h2>
עצי סוכה ואפי' עצי דפנות אסורין כל ז' ואין תנאי מועיל בהן ואפי' נפלו מעצמן אסור ליהנות מהן ויום ח' אסורין משום מוקצה ומתוך שהוקצו לבה"ש הוקצו לכל היום ואנו שעושין שני ימים טו' ספק ח' אסורין בין עצי סוכה בין נויי סוכה וכבר נתבארו דינין אלו בנ"ט מדרך א' משער יו"ט.
<h2>דף י:</h2>
נויי סוכה אסורין עד מוצאי יו"ט האחרון של חג אא"כ התנה עליהם ואפי' אינו בודל מהם כל בה"ש. אומ' אני מתנה לאכול מן הפירות אינו מועיל כלום ואומר' מרבותי' הצרפתים שגם מה שמועיל אינו אלא לכשיפלו אבל בעודן בסוכה לא מהנה תנאי למוקצה משום מצוה כמו שפי' בתוס' בפ' כירה ואע"פ שאין כן דעת האחרונים ראוי להחמיר. נויי סוכה שנפלו מעצמן אסורין באכילה כל שלא התנה עליהן ומחזירן למקומן שמוקצין הם למצוה ואם נפלו בשבת וביו"ט אסורים אפילו לטלטל.
<h2>דף כה.</h2>
שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה [ע"ב] ואבל חייב בסוכה מי שהסוכה מצערתו פטור מן הסוכה. חתן ושושבינין ובני חופה פטורין מן הסוכה כל שבעה. [כ"ו ע"א] הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבין בלילה ואם היו בדרך במקום שאין שם ישוב פטורין אף בלילה דאין לו לעשות שם דירה. הולכי דרכים בלילה פטורין מהסוכה בלילה וחייבין ביום הולכי לדבר מצוה אע"פ שאין הולכין אלא ביום פטורין אף בלילה שומרי העיר ביום פטורין ביום שומרי גנות ופרדסים פטורין בין ביום בין בלילה. היה שומר כרי של פירות חייב שהרי יכול לשומרן כשהוא בסוכה חולה ואפי' שאין בו סכנה ואפי' חש בראשו או בעינו (וכל כיוצא בהן פטור מן הסוכה). ומי שמשמש החולה פטורין מן הסוכה מצטער בריח ובזוהמא ובכל כיוצא בהן פטור מן הסוכה.
<h2>דף כו.</h2>
אין ישנין שינת עראי חוץ לסוכה אבל אוכלין אכילת עראי שזהו כביצה ושותין שתיית עראי חוץ לסוכה ומותר לשתות מים ואפילו הרבה חוץ לסוכה וכתבו רוב המפר' שפירות ואפי' הרבה אכילת עראי חשבינן להו אבל לא נראה כן דעת הגאון ר"י וכתב הרא"ה פת כביצה לא בעי סוכה ולא נט"י בחולין שלא תיקנו נט"י אלא ביתר מכביצה וכביצה הוא שיעור אוכל הנאכל בבליעה אחת כדאיתא ביומא [פ' ע"א] חסידים הראשונים היו מחמירין על עצמן שלא לאכול פחות מכשיעור ולא לשתות מים חוץ לסוכה.
<h2>דף כז.</h2>
חייב אדם לאכול כזית פת בסוכה בליל יו"ט הראשון ואפי' ירדו גשמים חייב לאכול וימתין שיהא ודאי לילה וכ"כ הרב רבי' פרץ בשם ר"י שאפילו ירדו גשמים חייב לאכול שם כזית.
<h2>דף כז:</h2>
מי שלא עשה סוכה מותר לעשותה בחש"מ.
<h2>דף כח.</h2>
מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית אסור לאכול עד שיהא שולחנו בסוכה גזירה שמא ימשך אחר שולחנו ואין הפרש בזה בין גדולה לקטנה ויש אומרים דבגדולה אינו נמשך אחר שולחנו אלא הוא מושך שולחנו אצלו ולפיכך לא גזרינן (ירו' [פ"ב ה"ח]) כמה שולחנו טפח פי' וזהו כשעור הקערה.
נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה וקטן שא"צ לאמו חייב בסוכה. ואיזהו קטן שא"צ לאמו שניעור משנתו ואינו קורא לאמו פעם אחר פעם.
<h2>דף כח:</h2>
ת"ר בסוכות תשבו שבעת ימים אין תשבו אלא כעין תדורו מכאן אמרו אוכל ושותה בסוכה ומשנן בסוכה ומותר לאור' לישנא דגמ' חוץ לסוכה אבל לעיוני בסוכה כ"כ הריא"ג וכן עיקר. אעפ"י שהגאון רבינו והר"מ אמרו שלעיין בס' חוץ לסוכה.
<h2>דף כט.</h2>
כלים ששותים בהם מותר להניחם בסוכה וכלי אכילה חוץ לסוכה וכ' ר"ת (שהחמיר) [שהמחמיר] להוציא הקערות חוץ הסוכה טועה הוא שמפרש הטעם משום מיאוס.
האוכל בסוכה וירדו גשמים כ"כ לתוך הסוכה שאם יהיה שם אפילו רוטב של גרסין יסרח מפני הטיפות הנופלות בו מותר לפנות ולירד ואם נפסקו הגשמים אין מטריחין אותו לעלות אלא גומר סעודתו.
<h2>דף מו.</h2>
הנכנס לישב בסוכה מברך ל"ב וכל מצות שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת כגון שינה ושינון הברכה שבירך בסעודה פוטרתו לברך עליהם וכן אמרו לענין ציצית שהברכה שבירך בבקר פוטרתו לכל היום אפי' מתעטף הרבה פעמים וברכת שהחיינו נהגו לברך אותה על הכוס בלילה הא' של חג ואם נאנס ולא אכל בסוכה לילה הא' של חג למחר מברך זמן לשם סוכה.
<h2>דף מז.</h2>
בשמיני של חג שהוא ס' שביעי לבני חוצה לארץ יושבין בסוכה ואין מברכין עליה.
<h2>דף מח.</h2>
והצריכו להכניס שם כלי אכילה ביום ח' שלא יראו כעובר על ב"ת ודיו בהכר מועט כזה להעביר שלא בזמנה מצות בעו כונה.
<h2>דף נו.</h2>
סדר הקי' יין קידוש לישב בסוכה שהחיינו ואם חל בשבת אומר ויכולו ומזכיר של שבת בקידוש היום חל במ"ש מברך יקנ"ה סוכה זמן.
